רשלנות רפואית · עודכן 07.07.2026
הסכמה מדעת לפני טיפול — חוק זכויות החולה והמשמעות המשפטית
מהי "הסכמה מדעת" שחוק זכויות החולה דורש, אילו פרטים יש לגלות למטופל, ומתי היעדר הסכמה מדעת לבדה מקים עילת תביעה.
הזכות לאוטונומיה — הבסיס המשפטי
סעיף 13 לחוק זכויות החולה, תשנ״ו-1996, קובע: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת". הסכמה זו אינה חתימה על טופס — היא הסכמה מבוססת ידע: המטופל צריך לקבל מידע מספק לקבלת החלטה מושכלת, ולתת את הסכמתו על בסיס המידע הזה.מה המידע שיש למסור
סעיף 13(ב) מונה מידע רפואי הדרוש באופן סביר לקבלת החלטה: אבחנה ופרוגנוזה, מהות הטיפול, מטרתו, תועלתו וסיכוייו, סיכונים ותופעות לוואי, חלופות והסיכונים של היעדר טיפול. היקף הגילוי תלוי במהות הטיפול ובנסיבות; חסר בפרט מסוים אינו מוכיח אוטומטית שלא ניתנה הסכמה מדעת.קשר סיבתי ופגיעה באוטונומיה
כדי לקבל פיצוי על נזק הגוף עקב היעדר הסכמה יש לבחון אם המטופל היה מסרב לטיפול אילו קיבל את המידע הדרוש. הפסיקה מכירה גם בפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה במקרים מתאימים, אך אין מדובר בפיצוי אוטומטי על כל ליקוי בתיעוד או בהסבר.טיפולים שונים והיקף הגילוי
בטיפול אלקטיבי, חדשני או בעל חלופות עשוי להידרש גילוי רחב יותר, לרבות סיכונים נדירים אך חמורים. בטיפול דחוף חלים ההסדרים והחריגים שבסעיפים 14–15 לחוק. כל מקרה נבחן לפי המידע שהיה דרוש למטופל הסביר ולמטופל המסוים.הטופס והרשומה
חתימה על טופס אינה תחליף לשיחה ולהסבר, אך גם עיתוי החתימה לבדו אינו מכריע. בוחנים את תוכן הטופס, השיחה, הרשומה, השאלות שניתנה אפשרות לשאול והנסיבות הקליניות.בדיקה ומקורות
נבדק משפטית: 07.07.2026
מאמרים נוספים במחלקה · יצירת קשר
המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.