תאונות עבודה · עודכן 07.07.2026

תאונת עבודה — שמירת ראיות לתביעה הנזיקית נגד המעסיק

מדריך מעשי לשעות והימים הראשונים אחרי תאונת עבודה — שמירת ראיות וזיהוי מקורות אחריות לקראת תביעה נזיקית נגד המעסיק לפי פקודת הנזיקין ופקודת הבטיחות בעבודה.

הקדמה — שני מסלולים שאסור לערבב

תאונת עבודה עשויה לפתוח שני מסלולים. המסלול הסוציאלי מול הביטוח הלאומי עשוי להקנות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה ללא הוכחת אשם, בכפוף להכרה ולתנאי הזכאות. המסלול הנזיקי נגד מעסיק או גורם אחר נבחן לפי דיני הנזיקין ועשוי לכלול ראשי נזק שונים, בכפוף להוכחת העילה, הקשר הסיבתי והנזק ולניכוי גמלאות.

מאמר זה עוסק בשמירת התשתית הראייתית למסלול הנזיקי.

השעות הראשונות — ראיות שלא חוזרות

1. טיפול רפואי — פנו לקבלת טיפול ומסרו תיאור אמת של נסיבות האירוע ושל התלונות. רשומה רפואית סמוכה עשויה להיות ראיה חשובה, אך משקלה נקבע עם יתר הראיות.

2. תיעוד הזירה — לאחר טיפול בסכנה ובהתאם להוראות גורמי החירום והפיקוח, ניתן לתעד ציוד, אמצעי מיגון, תאורה, רטיבות וגורמי סיכון. אין להפריע להצלה, לשבש זירה או להזיז ציוד בניגוד להוראה.

3. עדים — רשמו את פרטי מי שראה את האירוע או את תנאי העבודה הרלוונטיים.

4. שמירת ציוד — אם קיים חשד לפגם בציוד, ניתן לדרוש בכתב את שמירתו בכפוף להוראות בטיחות וחקירה.

מסמכים שיש לבקש מהמעסיק — בכתב

מסמכים רלוונטיים עשויים להימצא אצל המעסיק או גורמים אחרים. לפי נסיבות מקום העבודה ניתן לבקש בכתב דוח אירוע, תיעוד הדרכות, נהלי עבודה, בדיקות ציוד, מסירת ציוד מגן, פרוטוקולים ותיעוד מצלמות.

לא כל מעסיק חייב לקיים ועדת בטיחות או לערוך אותו סוג של תחקיר. חובת הדיווח למשרד העבודה חלה, לפי דף השירות, על פגיעה בעבודה שגרמה למות עובד או ליותר משלושה ימי אי־כושר. יש להבחין בין מסמך שקיים מכוח חובה בדין לבין מסמך שנערך לפי נוהל פנימי.

טעויות שמחבלות בתביעה הנזיקית

כתב ויתור או סילוק — יש לקרוא את המסמך ולהבין אילו זכויות הוא מסיים לפני חתימה.

פנייה של חוקר — יש לברר את זהות הפונה, מטעם מי הוא פועל ומה מטרת השיחה. אין למסור מידע כוזב או לשבש בירור, וניתן לקבל ייעוץ לפני מסירת גרסה שאינה חובה מיידית לפי דין.

הסתמכות על הבטחה בעל־פה — יחסי עבודה טובים אינם מחליפים תיעוד ושמירת מועדים.

הבחנה בין גופים — טופסי הביטוח הלאומי, פנייה למבטחת ותביעה נזיקית הם הליכים שונים.

מועדים ושלבי המשך

מועד ההתיישנות לתביעה נזיקית נגד מעסיק הוא שבע שנים מיום הפגיעה (סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958). בקטין — שבע שנים ממועד הגיעו לגיל 18.

אך מועד ההתיישנות אינו לוח זמנים מומלץ. כל חודש שעובר מקשה על איתור עדים, על שחזור הזירה, על איסוף מסמכים מהמעסיק ועל יציבות הזיכרון. בדיקה משפטית ראשונית סמוך לאירוע אינה מחייבת לפעול מיד, אבל היא משמרת את האפשרות לפעול בעוצמה כשתבחרו בכך.

בבדיקה ראשונית מזהים: אילו ראיות עוד ניתן להציל, אילו מסמכים יש לבקש מהמעסיק בכתב, אילו מומחים (מהנדס בטיחות, מומחה רפואי) יידרשו לתיק, ומה מערך החובות החקוקות (פקודת הבטיחות בעבודה, תקנות עבודה בגובה, חשמל וכד׳) שעשוי לבסס "הפרת חובה חקוקה" לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

בדיקה ומקורות

נבדק משפטית: 07.07.2026

מאמרים נוספים במחלקה · יצירת קשר

המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.